• PER202 משל הכבשה האבודה

    משל הכבשה האבודה (מתי 18.10-14 ; לוקס 15.3-7) נמסר על ידי ישוע בכפר נחום בספטמבר 32 לספירה, זמן קצר לפני עזיבתו הסופית את הגליל. מתי מדגיש את ההגנה על ה״קטנים״ ואת רצון האל שלא לאבד אף אחד מהם, ואילו לוקס מדגיש את השמחה בשמים על החוטא החוזר בתשובה. דמות הרועה מפנה אל שליחותו המשיחית של ישוע, הרועה הטוב, המכין את תלמידיו להעדרו בהבטיחו להם מדריך רוחני.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.11-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים